הדולר ירד — משלמים מס על רווח שהוא רק הפרשי שער? חוזר 10/2025 מסביר

השאלה

ביום הקנייה השער היציג היה 3.60 ₪ לדולר, וביום המכירה 3.10 ₪. המספרים האלה הם להמחשה בלבד, וכך נראית מכירה של מניה זרה כשהדולר יורד. הברוקר הזר מחשב הכול בדולרים, אבל המס מחושב ומדווח בשקלים, ולכן ירידת השער נכנסת לחישוב: דולר שהתקבל במכירה שווה פחות שקלים מדולר שהוצא בקנייה.

המאמר מתייחס ליחיד תושב ישראל שסוחר במניות זרות דרך ברוקר בחו״ל, שאינו מנכה מס במקור. ייתכן שנדמה שתוצאה בשקלים שמקורה בשער ולא במניה אינה "אמיתית", ושאין סיבה לחייב אותה במס או להכיר בה. מכאן שתי שאלות. אם הדולר ירד, האם הרווח החייב קטן בהתאם? ואם המכירה הסתיימה בהפסד בשקלים, האם גם החלק שנובע מירידת השער מוכר? שתיהן נענות מאותו כלל, והתוצאה נראית שונה ברווח ובהפסד.

מה אומר סעיף 88

סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מגדיר מהו "מדד", והערה 4 לטופס 1325 לשנת 2025 קובעת מה המדד כשמדובר ביחיד: "לגבי יחיד, אם נייר הערך נקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". מניה אמריקאית נקובה בדולרים, ולכן שער הדולר הוא המדד.

הסכום האינפלציוני הוא החלק מהרווח שנובע משינוי המדד בלבד, והוא פטור ממס. מחשבים אותו כעלות בדולרים כפול השינוי בשער בין יום הקנייה ליום המכירה. המס, 25% לפי סעיף 91, חל על מה שנשאר: הרווח הריאלי, שהוא הרווח הנומינלי בשקלים פחות הסכום האינפלציוני.

כשהשער עולה, הסכום האינפלציוני חיובי ומקטין את הרווח החייב. כשהשער יורד, ההפרש בין שער המכירה לשער הקנייה שלילי, ולכן גם הסכום האינפלציוני שלילי. בדוגמה 3 בחוזר העלות היא 1,000 $ והשער ירד מ־3.7 ל־3.4. הסכום האינפלציוני הוא 1,000 $ כפול (3.4 פחות 3.7), כלומר סכום שלילי של 300 ₪. חיסור של סכום שלילי היה מגדיל את הרווח הריאלי מעל הרווח הנומינלי, כלומר היה מוביל לרווח חייב גדול מהרווח שהתקבל בפועל בשקלים. מה עושים עם סכום אינפלציוני שלילי, ברווח ובהפסד, זו השאלה שהלכת מוזס והחוזר עונים עליה.

הלכת מוזס

ע״א 3555/15 עודד מוזס נ׳ פשמ״ג, יחד עם ע״א 3723/15 וע״א 5447/16, עסק בערעורים של מערערים, ברובם יחידים, שהחזיקו ומכרו ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ או צמודים אליו, וקיזזו בדוחות שלהם הפסדים שנגרמו מירידת שער החליפין. המשיב (פקיד השומה) דחה את הקיזוז לפי סעיף 92 לפקודה, העוסק בקיזוז הפסד הון, ובית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעורים.

ב־12.9.2016 דחה בית המשפט העליון את הערעורים, ופסק מפי השופט עמית: "סכום אינפלציוני, בין אם מקורו בשינוי ערך מדד או בשינוי שער חליפין, אינו בר קיזוז כהפסד".

ההיגיון הוא סימטריה בין מיסוי הרווח לקיזוז ההפסד. רווח שמקורו בשינוי המדד פטור ממס, ולכן הפסד שמקורו בשינוי המדד אינו מוכר. אותו עיקרון מנוסח בהערה 6 לטופס 1325: "הפסד הון בר קיזוז הינו הפסד הון הניתן לקיזוז בתנאי שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס".

בקשה לדיון נוסף (דנ״א 7517/16, וכן 7524/16) נדחתה על ידי הנשיאה נאור ב־2017. לפי סיכום ההחלטה, הנשיאה ציינה שהפרשנות שנקבעה בפסק הדין יוצרת הקבלה בין מיסוי רווחי הון לבין קיזוז הפסדי הון.

חוזר 10/2025 — הדוגמאות

חוזר מס הכנסה 10/2025 מ־27.11.2025, "קיזוז הפסדי הון", מיישם את ההלכה בנספח בשם "הפסדי הון הנובעים מירידת מדד". הנספח קובע כלל בן שני שלבים: "בשלב הראשון – יש לחשב את הפסד ההון בערכים נומינליים … בשלב השני – יש לבודד את סכום הפסד ההון שאילו היה רווח היה חייב במס, כאשר רק סכום זה יותר בקיזוז". שתי הדוגמאות הבאות הן של ירידת שער. בשתיהן העלות היא 1,000 $ ב־1.1.2017, המכירה ב־1.6.2017, והשער ירד מ־3.7 ל־3.4 ₪ לדולר.

בדוגמה 3 נמכרו המניות ב־1,200 $, כלומר ברווח.

החוזר קובע: "נראה בסכום האינפלציוני 0 וכל רווח ההון יהיה רווח הון ריאלי". הרווח הנומינלי כולו, 380 ₪, הוא הרווח הריאלי, וירידת השער לא הקטינה אותו.

בדוגמה 4 נמכרו המניות ב־900 $, כלומר בהפסד.

החוזר קובע: "מתוך הפסד הון בסך 640 ₪ יש לנטרל את הסכום האינפלציוני השלילי שאילו היה רווח לא היה חייב במס". מההפסד הנומינלי של 640 ₪ מוכרים 340 ₪, וההפרש, 300 ₪, מקורו בירידת השער ואינו בר קיזוז.

ההפך: רווח קטן מרכיב השער

כשהדולר עולה הכיוון הפוך, ובדוגמה 2 (המקרה השני) בחוזר מגיע ניכוי הסכום האינפלציוני לקצה. הקנייה בעלות 1,000 $ נעשית כששער הדולר 3.4, והמכירה ב־800 $ כששער הדולר 5.0. הרווח הנומינלי בשקלים הוא 600 ₪, אבל הסכום האינפלציוני הוא 1,600 ₪, כלומר גדול מהרווח כולו.

החוזר קובע שבמקרה כזה "כל רווח ההון הנומינלי ייחשב כסכום אינפלציוני פטור ממס", והרווח הריאלי הוא 0. כשהשער עולה והמכירה ברווח, הסכום האינפלציוני מנטרל מהרווח עד מלוא הרווח. כשהשער יורד והמכירה ברווח, הוא נחשב ל־0 ואינו מנטרל דבר.

מה זה אומר למי שקנה ב־2024–2025

מי שקנה מניות זרות ב־2024–2025 ומכר בשער נמוך מהשער שבקנייה נמצא באחד משני המקרים של דוגמאות 3 ו־4. לדוגמה, השער היציג היה 3.615 ב־27.1.2025 ו־3.137 ב־26.1.2026. מה שקובע הוא אם התוצאה בשקלים היא רווח או הפסד:

• מכירה ברווח בשקלים: הרווח הנומינלי חייב במלואו, כי הסכום האינפלציוני השלילי נחשב ל־0 (דוגמה 3: 380 ₪ מתוך 380 ₪).
• מכירה בהפסד בשקלים: מההפסד הנומינלי מנטרלים את הסכום האינפלציוני השלילי, ורק היתרה בת קיזוז (דוגמה 4: 340 ₪ מתוך 640 ₪).

במילים אחרות, כשהשער יורד הרווח החייב נשאר כפי שהוא בשקלים, וההפסד המוכר קטן מההפסד בשקלים. המחשבון של Simvestrix מציג לכל מכירה איזה מארבעת הכללים חל עליה, את הכלל שהופעל ואת הסיבה לתוצאה. הוא מחשב מכירה אחת, והתוצאה שלו היא הערכה ואינה ייעוץ מס.

דוגמה אמיתית

הדוגמה הבאה היא מכירה אמיתית אחת מתוך החשבון של משקיע ישראלי, והיא דוגמה 3 בחיים האמיתיים: רווח, והשער ירד. ב־27.1.2025 נקנו שתי מניות NVDA בעלות של 240.50 $, כולל עמלת הקנייה, כלומר 120.25 $ למניה. ב־1.7.2025 נמכרה מניה אחת ב־156.30 $, ובניכוי עמלה של 2.50 $ התמורה היא 153.80 $.

כמו בדוגמה 3, השער ירד, ולכן הסכום האינפלציוני שלילי, בגובה 29.58 ₪, ונחשב ל־0. כל הרווח הנומינלי, 83.45 ₪, הוא הרווח הריאלי, והמס עליו 20.86 ₪. כמו 380 מתוך 380 בדוגמה שבחוזר, כך 83.45 מתוך 83.45 חייבים במס.

מכירה אמיתית נוספת, של LRCX, נעשתה אף היא כשהשער ירד, מ־3.378 ב־25.8.2025 ל־3.137 ב־26.1.2026. הרווח הנומינלי שלה, 336.65 ₪, חייב כולו, והסכום האינפלציוני השלילי שלה, בגובה 25.08 ₪, נחשב ל־0.